אז מה היה לברוקית בטריאסטה? ים, טירות, סירות, פיאצות, טורטליני ונגיעות מוסוליני.
מי מאיתנו לא חלם על חופשת קיץ בטריאסטה… אם להיות כנה? אני. עיר הנמל השוכנת בצפון מזרח איטליה, על גבול סלובניה, במרחק של כשעה וחצי נסיעה מונציה, מעולם לא כיכבה בחלומות שלי. גם לא בתפקידי אורחת. מצד שני גם אני כנראה לא הופעתי בחלומות שלה, כך שאנחנו לגמרי פיטיות ולמפגש שלנו הקיץ, הגענו בלי דעות קדומות.
בעקבות נסיעת עבודה של בן הזוג לטריאסטה, שהפכה בשנות השישים למרכז חינוך ומחקר בינלאומי בתחומי המדעים, התלוותי אליו עם הדרדס לביקור של מספר ימים בעיר, ובזמן שהוא חישב במשרד את המרחק בין כוכב אקראי לחור השחור הקרוב למקום מגוריו, אני חישבתי את קייצנו לאחור, תוך כדי שקלול המרחק בין הפיאצה השווה לפיצה הקרובה, ושיננתי את הנוסחה: חוויה ימית + אקשן יומי + מסכים בשלושה גדלים = ילד מותש. ילד מותש = אימא עם רגועה עם מצפון מוקטן.
אז מה הסיפור שלך טריאסטה?
ובכן בני, אמנם זה חופש גדול, אך לא תחמוק משיעור מזורז בהיסטוריה. כמו כל עיר נמל במיקום אסטרטגי נחשק, גם טריאסטה החליפה בעלים לאורך השנים. במאה הראשונה לספירה התגלגלה לידי הקיסרים הרומיים, שעם נפילתם, התגלגלה לידי שליטים אוסטרוגותיים, שגילגלו אותה ללומברדים, שמסרו לביזנטיים, שהעבירו לוונציאניים, שהפסידו לאוסטרו הונגרים, שהפכו אותה לעיר נמל אוסטרית משגשגת ולמרות שחטפו שלושה כיבושים מנפוליאון, הצליחו לשמור על מעמדה האוטונומי. עם נפילת שלטון בית הבסבורג סופחה לאיטליה וכך זכינו ליהנות גם מספגטי וגם משרידים של זאכר טורט אוסטרי לקינוח. במלחמת העולם השנייה נכבשה על ידי צבא הפרטיזנים היוגוסלבי של טיטו. רק לאחר מאבקים ממושכים בין יוגוסלביה לאיטליה, עם חתימת הסכם לונדון ב-1954, הועברה רשמית לידיים איטלקיות.
אם להיות קורמרן, אז הכי טוב כאן.
סיימנו עם שיעור היסטוריה? נעבור לשיעור טבע. את השבוע פתחנו בטיול בוקר רגלי אל מצודת מיראמר (״נוף ים״) הממוקמת במרחק של כשבעה קילומטרים ממרכז העיר. חלפנו דרך שמורת מיראמר, הממוקמת לחוף הים האדריאטי והשקפנו על הקורמורנים שמגיעים לעשות בטן גב ולהתייבש על הסלעים בשמש.
Miramare Marina Nature Reserve
טירה להשכיר
משם נכנסנו אל הגן ואל ארמון מיראמר שנבנה על החוף מצפון לטריאסטה בין השנים 1856 ל-1860 עבור הדוכס מקסימיליאן הראשון ממכסיקו, (אחיו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף) ורעייתו שארלוט הבלגית. הדוכס נשלח לפקד על הצי באזור וזמן קצר לאחר שסיים לבנות לעצמו את הטירה המפונפנת, לסגור מרפסת מול הים ולתלות וילונות מהודרים, חזר למכסיקו, שם נורה ונהרג.
Castello di Miramare
הרוחות בטירה מלחשות שגם דייריה הבאים, הדוכס פרדיננד שנרצח בסרייבו והדוכס אמדיאו שסיים את חייו בנסיבות שדוכסים נוהגים למות בהן, לא זכו ליהנות מהנוף המרשים ולהשתשכשך במזרקה הנאה לאורך זמן. אחרי שהבנו שגם לדוכס יש לפעמים מזל נאחס, עמדנו לזכרם דקת דומייה בדוכן הגלידה בחצר. הדרדס הלך על ג׳לטו לימון, כדי שלא נשכח שהחיים הם לא תמיד תותים בשמנת.
Castello di Miramare
מפגש פסגה עם אביר
היום השני הוקדש לביקור בעיר העתיקה במצודת סן ג׳יוסטו (יוסטוס הקדוש), הניצבת בראש הגבעה הגבוהה שנשלטה על ידי הרומאים וחולשת על כל האזור.
Castello di San Giusto
מפגש פסגה בין ילד לאביר הוא תמיד אירוע מכונן, ולאחר ביקור פורה במבצר ובקתדרלה הצמודה, הרגשנו בשלים ומבושלים בשמש לפליידייט עם במבינו רומאי משיש במוזיאון להיסטוריה ואמנות אורטו לפידריו. המוזיאון והחצר פתוחים והכניסה אליהם ללא תשלום. אוסף המוצגים אמנם לא גדול, אך בהחלט מספק הצצה להיסטוריה של המקום.
Museum of History and Art – Orto Lapidary
משם התגלגלנו במורד הרחוב התלול והצר למנוחה בצל העצים בגן השעשועים סן גיוסטו, שנמצא ממש מתחתיו. ממבט חטוף בילדים ששיחקו שם ובקשישים המתנשפים סביבם, כנראה שגם בטריאסטה קיים המנהג המסורתי לסנג'ר את סבא ג'פטו או סבתא ג'בטה בחופש הגדול.
BabyPark Sangiusto
זיכרון ארוך ואספרסו קצר
בהמשך הירידה, חלפנו לגמרי במקרה על פניי ארקו די ריקרדו (קשת ריקרדו). השריד היחיד שנותר משער של החומה הרומית שנבנתה על ידי הקיסר אוגוסטוס בשנת 33 לספירה. הקשת ממוקמת ממש בלב העיר, מה שמאפשר לך להתעורר בחזרה ב-2018 עם אספרסו משובח בבית הקפה הקטן ממול.
Arco di Riccardo
החולצות השחורות בכיכר הלבנה
לא רחוק משם נמצאת הכיכר המרכזית של טריאסטה, פיאצה אוניטה ד׳לאיטליה (כיכר איחוד איטליה). הכיכר המרשימה מוקפת במבנים ניאו קלאסיים: בניין העירייה, ארמון המושל ובניין לויד ופתוחה אל הים.
Piazza dell’Unità d’Italia
במרכזה נמצאת פונטנה די קואטרו קונטיננטי (מזרקת ארבע היבשות שהיו ידועות באותם ימים) שנבנתה ב-1750 על ידי פרנצ׳סקו מזולני מברגמו וגם עמוד עם פסלו של קארל השישי. בשעות הלילה הכיכר מוארת וכדאי לבקר בה אחרי שמחשיך.
אם חוזרים שוב במנהרת הזמן אל ההיסטוריה הלא מאד רחוקה, בכיכר הזו ממש הוכרזו על ידי מוסוליני בשנת 1938 חוקי הגזע. כשמסתובבים בפיאצה הלבנה והמוארת, קשה לקלוט שרק 80 שנה קודם לכן, התהלכו בה חברי מיליציות החולצות השחורות של מוסוליני והטילו חיתתם על יהודי טריאסטה, קומוניסטים ומתנגדי משטר.
Fontana dei Quattro Continenti / Piazza dell’Unità d’Italia
הזווית היהודית
הקהילה היהודית בטריאסטה מנתה לפני מלחמת העולם השנייה כ-6000 יהודים שהגיעו אליה בעיקר מאוסטריה ומגרמניה בתקופת שלטון בית הבסבורג. במאה ה-17 נאלצו היהודים להתקבץ בגטו חרף התנגדותם, אולם אף על פי כן המשיכו לתרום לפריחתה הכלכלית והתרבותית של העיר. בעקבות הטלת חוקי הגזע ב-1938 נמלטו מחציתם מהעיר, אחרים התבוללו וכ-700 נספו במהלך המלחמה. סמוך לעיר נבנה מחנה הריכוז ריזרייה די סן סאבא ששימש גם כמחנה השמדה, ובמשריפה שנבנתה בו נשלחו להשמדה מתנגדי שלטון, פרטיזנים ויהודים. המבנה משמש כיום כמוזיאון הנצחה עירוני.
ניתן לסייר ברחובות הגטו היהודי שהיה בעיר ובבית הכנסת, אך מומלץ לתאם סיור מראש, כי בניגוד לשיווק האגרסיבי של ג׳יזס קרייסט בכנסיות הפתייניות, הקדוש ברוך הוא ישן צהריים בין שתיים לארבע, גם ביום חול ולא להוט לקבל מבקרים.
Synagogue of Trieste
בית הכנסת ממוקם ברובע בורגו טרזיאנו (Borgo Teresiano). הרובע נבנה במאה ה-18 על אדמה שיובשה ובמרכזו נמצאת התעלה הגדולה. בקצה התעלה נמצאת כנסיית סן אנטוניו נואובו ובחלקה הדרומי ממוקמת הכנסייה האורתודוכסית הסרבית.
Gran Canal de Trieste
הסצנה האינטלקטואלית
זה גם המקום אגב, לבחון שוב את איכויות האספרסו בבתי הקפה המקיפים את הכיכר, תוך כדי שרבוט הגיגים על מפית. השמועה אומרת שפעם הייתה פה סצנה תרבותית ערה, וגדולי הספרות והשירה נשבו בקסמה האינטלקטואלי של העיר וברוח הווינאית של בתי הקפה של טריאסטה. ג׳יימס ג׳ויס כתב בה כמה מיצירותיו הגדולות, המשורר הגרמני רילקה ספג בה השראה, אומברטו סאבא המשורר האיטלקי יליד העיר חי ויצר בה ואפילו זיגמונד פרויד קפץ לקפה ועוגה.
קצת קולטורה להורדת הטמפרטורה
בואו לא נרמה את עצמנו, חם בקיץ באיטליה. ולכן, מוזיאונים הם מקום מפלט נפלא להרחיב אופקים ולספוג השראה, זיעה וקולטורה. ביקור בגלריה Salon Degli Incanti במרכז המרינה של טריאסטה, חשף אותנו לפרויקט בינלאומי של האמן האיטלקי לוסיאנו בנטון, המקבץ עבודות של אמנים מכל העולם לתערוכה משותפת הנקראת: "Join the Dots". במסגרת "קייטנת הישרדות טריאסטה", נשלח החניך הצעיר לחפש יצירות אמנות מעניינות ולגלות ארצות בתערוכה, וכן, גבירותיי ורבותיי… גם ישראל על המפה ואנחנו נשארים במפה, שתי אצבעות בלבד מהמיצג של לבנון, סוריה ופלשתין.
Salon Degli Incanti
הבטיחו לנו ים
ככל שמצפינים לאורך הים האדריאטי, הופכת רצועת החוף לסלעית יותר. המים בטריאסטה צלולים ונעימים, אך הקפיצה לים מהצוקים במקומות מסוימים מאתגרת. מצוידים בהמלצה של חברים מקומיים, מצאנו שני חופים מקסימים מצפון ומדרום לטירת מיראמר ואחרי טיולון קצרצר דרך בוסתן וכרם זכינו בפיסת ים כמעט פרטית.
מה בתפריט?
הנכס הגדול ביותר של התייר, הוא חבר מקומי, ואם כבר יש לך חבר שקוראים לו ג'ובאני, שהוא גם בשלן חובב בשעות הפנאי, בכלל הסתדרת בחיים. הסודות הקולינריים של טריאסטה מסתבר, מתחבאים להם בכוכים קטנים ונסתרים שיש בהם ארבעה-חמישה שולחנות, שני עובדים ואפס תפריטים. השף ייצלה לכם בערב את מה שהדייג תפס בבוקר ויבשל את מה שמתחשק לו לבשל היום. בררנים או חולי שליטה? זה כנראה לא בשבילכם. אנחנו זרמנו בשמחה עם הרעיון, וגם אם לא תמיד קיבלנו את מה שדמיינו, היה טעים ומפתיע.
Trattoria alla valle – פסטה ודגים
Via della Madonna del Mare, 18, 34124 Trieste TS, Italy
במסעדה הפצפונת והחביבה הזו שמופעלת על ידי שני אנשים בלבד במרכז העיר, קיבלנו מגש משפחתי נדיב של פסטה בייתית עם מולים למנה ראשונה, מגש דגי היום על הגריל, קנקן יין לבן של חצי ליטר וגלידה לקינוח במחיר 35 יורו לאדם. על הילד הזללן לא גבו מאיתנו תשלום והטנגו ברקע היה און דה האוס.
Tavernetta – פסטה ובשרים
Via della Madonna del Mare, 2, 34124 Trieste TS, Italy
מסעדה קטנטנה נוספת של 5 שולחנות בלבד. הופתענו לגלות שבמבנה הישן והאפלולי יש רק שירותי "בול פגיעה", אך זה ממש לא פגם בחוויה הקולינרית המשובחת. החברים האיטלקיים שהצטרפו אלינו ניהלו את העניינים ובחרו את המנות ואת היין, ולנו נותר רק ללקק את הצלחות ולשאול את עצמנו איך לעזאזל נכנסים לכל כך מעט בגד-ים אחרי כל כך הרבה פסטה.
Al Molo – פסטה ופירות ים
Riva Massimiliano e Carlotta, 11, 34151 Trieste TS, Italy
מסעדה מומלצת נוספת בטריאסטה לחובבי תפריטים מפורטים יותר, היא 'אלמולו' המצוינת ההממוקמת ממש על חוף הים, לא רחוק מטירת מיראמר. המנות שלהם יצירתיות, התפאורה ברקע מושלמת וחומרי הגלם טריים וקופצים ישר מהחכה לצלחת.
על ארוחה מלאה שכללה: שקיעה רומנטית, קרפצ'יו תמנון, רביולי דג, ניוקי ברוטב צדפות, פסטה פירות ים, קלמרי מטוגן, פאדג' שוקולד וקנקן יין הבית שילמנו פחות מ-80 יורו.
פסטה הביתה
רוצים לחזור הביתה ולבשל לעצמכם פסטה איטלקית כמו שאתם אוהבים? בסניף המקומי של הרשת האיטלקית המוכרת "Eataly" תוכלו לקנות את כל המוצרים תוצרת איטליה, ספרי בישול, יינות, רטבים ושלל מעדנים, או סתם לשבת במקום ולנשנש משהו מול הים.
Eataly
ולכל הנודניקים ששואלים, הי, למה לא הזכרת את המוזיאונים לאמנות? למה לא ביקרת במחנה ריכוז? למה לא כתבת על שופינג, על הפארק הכי ירוק, על הקפה הכי טוב בעיר… אני עונה: תנוחו. לא חייבים תמיד להספיק הכל וכדאי להשאיר טעם של עוד לביקורים הבאים. היי שלום טריאסטה ותודה על הדגים!
טיילה, צילמה ואכלה: הילי ברוק בלום
איזה כיף זה נשמע! ממש עשית לי חשק
תמשיכו לאכול את העולם
נהדר ומזכיר נשכחות…..מקומות מדהימים.
אני אוהבת את כתיבתך המלאה בחוש הומור וציניות ומצאתי את עצמי מקריאה לבן זוגי קטעים מחלקים בבלוג.לא יודעת אם אגיע אי פעם לטריאסטה אבל ברור שאם אגיע אפנה שוב לכתבה.
נהנית לקרוא אותך, את ההמלצות, את השנינויות ואת חוש ההומור המתפרץ. אוהבת טיולים של לא צריך לסמן וי על כל המקומות!
אחלה קייטנה סידר לכם… שווה ביותר! אני חושבת שכל פינה באיטליה היא קסומה (או כמעט), אני לגמרי אוהבת!
איזה יופי. רק חסר איזה איטלקי מסוקס והכל יהיה פשוט מושלם. יש לך מישהו בשביל?
נהניתי לקרוא.
תודה
יופי של פוסט על יעד לא מוכר שבוודאי יש עליו מעט חומר ברשת. בטוחה שיעזור לכל מי שמתכנן להגיע לעיר
יופי של פוסט, כתיבה מחייכת ושובבה ותמונות יפות. אהבתי מהכותרת ועד הסיום.
הפוסטים שלך תמיד משעשעים אותי עד מאוד.
נראה שהיה אחלה בסוף. איטליה, בכל זאת…
ולגמרי שינוחו! תמיד צריך להשאיר משהו לפעם הבאה.