שבע אהבות – עם האמנית עינת מגל שמאלי

בין טיפוסיי האחרונים על הקירות בחיפושים אחר תערוכות מעניינות ומקורות השראה, פגשתי מחדש בעבודות של אמנית שכבר שמורה אצלי כמה שנים בלב. הפעם בחרתי לארח במדור "שבע אהבות" את האמנית עינת מגל שמאלי, יוצרת רב תחומית מגוונת שכל דבר שהיא נוגעת בו מהלך קסם ומסתורין – בין אם זה הדפס גותי, איור ילדים ארטיסטי או פסל מתוכשט. היא עצמה אגב, לא פחות מעניינת מהדמויות המכושפות והרומנטיות שהיא יוצרת.

כרטיס ביקור

עינת מגל שמאלי. אמנית, מאיירת ומעצבת, בוגרת המחלקה לעיצוב ותקשורת חזותית ב"מרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה". מתגוררת בשדה ורבורג, נשואה ואם (במשרה מלאה) לארבעה, אהובים ומקסימים מאוד, מה שלא מותיר לי יותר מדי זמן פנוי ליצירה. עובדת בסטודיו בבית בלילות עד השעות הקטנות, וחולמת בימים על העיר הגדולה תל אביב.

שהות של מספר שנים בקליפורניה לפני יותר מעשור ומפגש עם תרבות ה'פלי מרקט' וה'גראז' סייל', פתחו בפניי עולם שלא הכרתי והביאו אותי לחבר בין אהבות ישנות כשיטוט בשווקי עתיקות ופשפשים לצד עיסוק ביצירה תלת ממדית. התחלתי לשלב פיסול דמויות בחומרים שונים עם אסמבלאז' של חפצים ישנים ועתיקים. גיליתי שכמעט לכל חפץ, ישן, שבור ומרופט ככל שיהיה, אפשר להעניק עוד חיים.

התוצאה היא יצירות מרובות פרטים – ספק אובייקטים פיסוליים ספק בובות. איסוף של חודשים ולעתים גם שנים, אחרי פריטים ליצירת אסמבלאז' שלם, הופכים את העיסוק ביצירה למסע ארוך ולחוויה מתמשכת. במהלך השנים, עבודות שלי התפרסמו בספרים, בעיתונים ובמגזינים והוצגו במוזיאונים, גלריות, ספריות וחללי תצוגה שונים בארץ ובעולם, וחלקן אף זכו בפרסים.

בין הממשי לדמיוני

כל יצירה היא יחידה במינה, One of a kind, ורובן ייצוגים של דימויים נשיים בחרדה קיומית או בקונפליקט בין פאם פאטאל לקורבנות, בין הצורך להיאחז לבין הכמיהה להשתחרר ולעוף, בין שלווה חיצונית מדומה לסערת נפש. הן גותיות ושבריריות, חיות ומתות בו-זמנית, מוחשיות וחלומיות, ומביעות את הפער בין הממשי בר האחיזה לבין הדמיוני שיש בו מעוף, בין העולם החיצוני לנפש, בין נשים וגברים, יוצר ויצירה, יצירה ושיגעון, הגיון וטירוף, אמת ובדיה ומציאות וחלום. כל אחת מסתירה סוד בלב או בבטן, וחלקן מתכתבות עם דמויות נשיות מפורסמות בספרות, במיתולוגיה או בתאטרון.

אני לא ממש מחבבת סקיצות. הכל מאוד אינטואיטיבי, מהבטן. אני מסוגלת לעיתים גם לפרק אם לא מוצא חן בעיניי ולהתחיל מחדש. יש לי על המדף המון התחלות שמחכות להמשך. ראשים, גופים, ידיים, רגליים ואפילו אוזן אחת, מחכים לדעת מה יעלה בגורלם. כמו בכתיבת סיפור, אני לא יודעת לאן זה יתפתח ומה יהיה הסוף איתן ואיתי. בדיוק כמו סיבוב לולאה הנגלה לפתע על רכבת הרים, או מכשפה מפחידה שצצה ברכבת שדים. בנוסף, אני אוהבת מאד ליצור ספריי אמן קטנים במחברות סקיצה או ספרוני וינטג' שאני רוכשת. אלו עבודות מאד אישיות. וכמובן, אני לא זונחת את האיור וחוזרת אליו בשמחה בכל הזדמנות.

1. ליזה העצובה – Sad Lisa

מה: פיסול, אסמבלאז׳, טכניקה מעורבת, הוצג בבית האופרה ב-2010.
מידות: גובה 67 ס״מ, רוחב 34 ס״מ, עומק 25 ס״מ.
למה: מפני שזו עבודה שמתכתבת עם סיפור מופלא על אהבה בלתי אפשרית של א. פושקין, "מלכה פיק" ("פיק דאם" בלועזית), שעובד גם ליצירת מופת אופראית בשלוש מערכות מאת פ.א. צ'ייקובסקי, ואשר חוברים בו יחד סוד, גורל, תשוקה, להט יצרים, שיגעון, נקמה ומוות. אני נמשכת לטרגדיות ולאופל, וזה סיפור מלא עוצמה, אפלה ומסתורין. ניסיתי להעביר את דמותה הטרגית של ליזה ואת אהבתה הלא ממומשת להרמן, כשברקע מהדהד גם שירו של קט סטיבנס על דמות טרגית אחרת.

2. מלכת פיק – Pique Dame, The Queen Of Spadesֿ

מה: פיסול, אסמבלאז׳, טכניקה מעורבת.
מידות: גובה 56 ס״מ, רוחב 35 ס״מ, עומק 35 ס״מ.
למה: כקונטרה לדמות הקודמת, הפעם ייצוג לדמות הנשית החזקה, האפלה  של "פיק דאם"- המלכה עלה. היא מצליחה לנקום את נקמתה, אך גם היא לא שורדת. הנשים בסיפור מתות. חקר הדמויות והעיסוק בסיפור נפלא כל כך לצד העיסוק בחומר, החיפוש, הפירוק, החיבור – גרם לי הנאה רבה. על העבודה הזו ועל קודמתה ישבתי תקופה ארוכה ונהנתי מכל רגע.

3. לכי בעקבות החלומות – Follow Your Dreams

מה: טבילה, תפירת-יד, עיסת נייר, אסמבלאז׳, חריזה. טכניקה מעורבת.
מידות: גובה 70 ס״מ, רוחב 83 ס״מ, עומק 12.5 ס״מ, מיועד לתלייה בלבד.
למה: זו עבודה שהוצגה כבר בכמה מקומות, ובכל פעם מחדש עוררה תשומת לב מיוחדת. אין לי מושג מה אחרים רואים ואוהבים דווקא בה, אבל זו עבודה אישית שלי, ואני אוהבת אותה מאוד. היא עוררה המון סימני שאלה ותהיות, ואף קיבלה בזמנו כפולה ענקית ומרגשת במגזין "מסע אחר". קיבלתי כמה הצעות לרכישה שלה, שלא נעניתי להן עד היום.

4. אלה – Goddess

מה: פיסול, אסמבלאז׳, עיסת נייר, טבילה. טכניקה מעורבת.
מידות: גובה 74 ס״מ, רוחב 50 ס״מ, עומק 24 ס״מ.
למה: כי אני אוהבת דרמה, תיאטרון וסיפורים מיתולוגיים על אלים. כל אלה באים לביטוי בעבודה הזו שנראית קצת כמו מקדש לאלה. השתמשתי פה במגוון גדול של חומרים וטכניקות. יש בעבודה הזו המון חתיכות פח ומתכת שיתכן שהיו מוצאות דרכם אל המזבלה, אבל מסתבר שמהאשפה של פלוני אפשר גם לטוות זהב, וזה קו שמנחה אותי בכל היצירות שלי בתלת ממד.

5. איור מסדרת אורפאוס בשאול

מה: הדפס.
מידות: גובה 28 ס"מ, רוחב 84 ס"מ.
למה: כי זו הסדרה השנייה שאני יוצרת סביב סיפור אורפאוס המיתולוגי היקר לי מאין כמותו. (הראשונה היתה עבודת מיקס-מדיה בצבע). הוא מושך אותי ברב-משמעותו ובסתירות הפנימיות שבו. החיים והמוות, האור והאופל, העולם שבחוץ והעולם הפנימי בנבכי הנפש. בסדרה הזו, שעדיין נמצאת בעבודה, אני מנסה להתחקות אחרי היכולת של אדם להכיר בעובדה ולעמוד פנים מול פנים נוכח האובדן של האהוב המת והאפשרות להפנים שלא ניתן להשיבו חזרה אל החיים. עזה כמוות האהבה, אבל אי אפשר שלא להרהר בפרדוקס בגעגועיו וערגתו של האמן שנדמה שאינו רוצה או אינו יכול לוותר על עצם הכמיהה שלו למוזה.

6. רישום אשה בקו וכתם (מתוך סדרה)

מה: עט, דיו, אקריליק, טוש אקרילי על נייר מספר ישן.
מידות: גובה 18 ס"מ, רוחב 18 ס"מ.
למה: זה רישום מתוך סדרה אהובה עלי של רישומים חידתיים של נשים דמיוניות, שרובם נראים עליזים במבט ראשון, אבל אם מסתכלים היטב אפשר להבחין בכל אחד מהם ברקע בכתם של דמות גברית שחורה מאיימת.

7. עבודה מספר אמן, מחברת סקיצות

מה: רישום, קולאז'. טכניקה מעורבת.
מידות: גובה 12.5 ס"מ, רוחב 16 ס"מ.
למה: כי זמן היצירה הנפלא ביותר עובר עליי עם ספרי הסקיצות שלי. שלווה נטו. זה אינטואיטיבי לחלוטין.

עבודות נוספות אפשר לראות באתר שלי או בדף הפייסבוק שלי.

צילום: רמי זרניגר. ליקטה וערכה: שירי ברוק-שגיא.