תאווה וגאווה ברומא

הפעם ברוקית יוצאת לטעום את הארומה של רומא וחוזרת בשוק… מהארטישוק.  

אחרי שבמשך חודשים הגרתי ריר על צילומי דוגמנות של פסטות שערורייתיות, ארטישוקים חטובים וניוקים שובבים בפוסטים הקולינריים של מיכל מילרד, החלטתי בחופש האחרון, שמספיק עם הטיזינג,הגיעה העת למפגש רומאי לוהט עם הדבר האמיתי.  נחתנו ברומא החמה ועוד לפני שהספקנו להתאושש מהפסטה של הצהריים,נקלענו למצעד הגאווה שחלף על פנינו, כשברקע התפאורה העוצמתית של הקולוסיאום.ללא ספק חיבור מושלם בין שרידים היסטוריים לשרירים היסטריים.  התגלגלנו לנו משם ברחבי העיר, מוותרים במודע על תכנית הטיולים הקלאסית,ונהנים מהחופש לא לסמן וי על אטרקציות תיירותיות, אלא לטעום ממנה בביסים קטנים.זה לא שלא השקפנו על המדרגות הספרדיות, פונטנה די טרווי ופיאצה נבונה,פשוט שמרנו מרחק מהתיירים שנוהרים בהמוניהם למזרקות ומגדודי לוחמות האינסטוש, שמוכנות להטביע אותך בשביל סטורי מ-אמם. למחרת בבוקר פגשנו את מיכל מילרד ואת העוללה הטרייה סופיה, או בכינויה המתוק 'בולונז' שלקחו אותנו לסיור קולינרי בעיר. מיכל – שפית קונדיטור שלמדה אדריכלות פנים במשך 6 שנים ובהמשך קונדיטוריה בפריז, מתגוררת ברומא לסירוגין כבר 20 שנה ועוסקת במסעדנות. בשנתיים האחרונות הקימה עסק לסיורים קולינריים ברומא ומאז היא מובילה מבקרים גרגרנים למסע בעקבות סודות ומוסדות גסטרונומיים בעיר. יש משהו מרגש בלגלות את הפרסונה שמאחורי פרופיל הפייסבוק. במקרה שלנו, החברה הווירטואלית הדו ממדית שלי התגלתה כפצצת אנרגיה, ג'ינג'ית פלפלית בשר ודם ופרושוטו וחמאת כמהין, שמסוגלת לפטפט באיטלקית שוטפת עם כל טבח ונהג ולהתקבל בחיבוקים וחיוכים בקרב הסוחרים והמוכרים.  מיכל שופעת ידע גסטרונומי ומכירה לעומק את התרבות המקומית. היא מתבלת את המנות בסיפורים ואנקדוטות ומנווטת את הסיור בחן וברגישות.  במהלך היום טעמנו מאפים מסורתיים (מי אמר ספולייטלה ולא קיבל…), קפה משובח (היכונו לגלות את ההבדל בין מקיאטו ללאטה ו…אלוהימה, מה זו הגרניטה המושלמת הזו?),התמכרנו לגלידה מטריפה שהבהירה לנו שלמעשה עד היום לא באמת טעמנו גלידה. (לידיעת הקורא בנג'מין נתניהו, אם כבר גלידת פיסטוק מושחתת, אז רק במרקם מושלם עם נגיעת קצפת במתיקות עדינה…),דגמנו ממרחי כמהין ופטריות, גבינות ונקניקים מצוינים בשוק קמפו די פיורי והתמלאנו עד אפס מקום במנות פסטה מפתיעות, פיצה מעולה ומריטוצו עשיר בקרם מפנק לקינוח, בשוק האוכל המקורה בטרמיני. אני עדיין בשוק מהארטישוק.  סיימנו את הסיור שבעים ומבסוטים ועם רשימת המלצות מפורטת של מיכל למסעדות שוות בעיר. (עדיין חולמת בהקיץ על הסושי הוורוד ב-Temakinho… ועל הגלידה המטריפה בגלידרייה החלומית Giolitti)בפנטזיה שלי על חופשה תרבותית ברומא, דמיינתי את עצמי מדלגת בין מיכאלאנג'לו לברניני, מקפצת בין קראווג'ו לדה וינצ'י. בפועל גיליתי בדרך הקשה שביום שני מרבית המוזיאונים סגורים, אבל למי אכפת?"יש מלא טוסיקים ובולבולים בכל פינה" (כפי שסיכם בן ה-9) והעיר הזו היא מוזיאון אחד גדול, צריך רק לפקוח עיניים ולכתת רגליים.שיק איטלקי מובטח גם למי שיסטה מדרך הישר ויפגוש בסמטה בשוטר מדוגם או בנזירה אקראית.  

שני מוזיאונים, לא גדולים מידי ולא צפופים מידי, שהתאימו למשפחה שהתעייפה מתורים ותיירים:

PALAZZO BARBERINI – ארמון ברבריני נבנה במאה ה-17 בסגנון ונציאני והיה מרכז מושבה של משפחת האפיפיור ברבריני. גולת הכותרת של הארמון היא "האלגוריה האלוהית" המצוירת על התקרה של גג האולם המרכזי. היא נחשבת ליצירת מופת בארוקית. בין היצירות הידועות בגלריה: "לה פורנרינה" (בת האופה) של רפאל, "נרקיס" ו-"יהודית כורתת את ראש הולופרנס" של קאראווג'ו.

PALAZZO DELLA ESPOSIZIONI– בארמון התערוכות מוצגת כרגע תערוכה של הצלם ג'ף בארק. יתר התערוכות המוצגות שם כרגע פחות היו לטעמי, אבל שווה לעקוב כי הן מתחלפות.  

לפרטים על הסיורים של מיכל מילרד: 0542470065 (ווטסאפ ישראלי)

מחפשים מלון ברומא? לפוסט המלונות המומלצים לחצו >>

צילמה, דגמה וטעמה: הילי ברוק בלום.