אחרי עשר שנות נישואים הודעתי לו שאנחנו צריכים לדבר.
אני: תראה, זה לא אתה, זה אני. אנחנו יחד כבר המון שנים ונראה לי שהגיע הזמן לדבר על זה.
הוא: מה עכשיו? שוב תלונות שאני לא שותף לעבודות הבית ואין לי מושג איך מפעילים את המדיח?
אני: לא, לא, זה יותר רציני.
הוא: יש לך סוף סוף מאהב ואת רוצה לברוח אתו ולתת לי כמה שעות לעבוד בשקט עד הערב?
אני: לא. אני רוצה שסוף סוף תגלה לי מי אתה ומה אתה עושה בחיים.
הוא: סבבה. רק אפשר בערב? אני מנסה לסיים פה איזה חישוב ולהבין מה המרחק לסגיטריוס A סטאר.
אני: אתה רואה? על זה דיברתי. אתה חייזר. מי שלח אותך הנה? מאיזה כוכב הגעת לכאן?
הוא: שמעי, זה לא שאני נוטה להאמין שיש רק כוכב אחד שיש עליו חיים. יש מאות מיליארדים של כוכבים ביקום ואין שום סיבה שלא תהיה קומבינציה דומה לזו של כדור הארץ עם מרחק דומה בין כדור הארץ לשמש.
אני: אז אתה רומז שיש חיים מחוץ לכדור הארץ?
הוא: לא, את מרכז היקום, מה נראה לך?
אני: והיקום שלך, אפשר לשאול בן כמה הוא?
הוא: בערך עשרה מיליארד שנים במתכונתו הנוכחית.
אני: ואיך אתה רואה עליו שהוא כזה זקן? לפי מה?
הוא: יש כוכבים בערך בגיל הזה, רואים את זה לפי שכיחות של יסודות רדיואקטיביים בקווי פליטה של אור מהכוכב. היה קצת מביך אם היו ביקום כוכבים שיותר מבוגרים ממנו, לא?
ואם לעומת זאת היקום היה זקן הרבה יותר, אז למה אין בו כוכבים זקנים יותר מעשרה מיליארד שנים בערך? חוץ מזה, כמו שאת יודעת, הגלקסיות מתרחקות זו מזו. אנחנו רואים מיליארדים של גלקסיות וכולן מתרחקות מאתנו וזו מזו.
אם הגלקסיות מתרחקות מאתנו עכשיו, אז פעם הן היו יותר קרובות, נכון? או.קיי, אז אם פעם הן היו יותר קרובות, מתי הן נגעו זו בזו? התשובה היא, שאם נריץ את הזמן אחורה ונדמיין את הגלקסיות מתקרבות זו לזו, אז הזמן שבו הן ישבו אחת על השנייה הוא בערך לפני עשרה מיליארד שנה. מתאים בול לטיעון (הבלתי תלוי) לגבי כוכבים זקנים.
אגב, אנחנו לא צריכים לדמיין כל כך הרבה. לאור שיוצא מגלקסיה רחוקה לוקח זמן להגיע אלינו, די הרבה זמן אפילו. זאת אומרת שהגלקסיות הכי רחוקות שאנחנו רואים, הן גם הכי זקנות. וואלה, הגלקסיות הכי רחוקות שאנחנו רואים הן במרחק של משהו כמו עשרה מיליארד שנות אור. אנחנו אפילו רואים בבירור שחוק ההתרחקות שהזכרנו קודם תפס גם בעבר הרחוק, כלומר, הגלקסיות הרחוקות היו קרובות יותר זו לזו, באופן שמתאים בדיוק לחישובים. סך הכל שורה ארוכה של תצפיות בלתי תלויות זו בזו מתיישרות כולן לאותה מסקנה: היקום חתיאר, בערך בן עשרה מיליארד שנה במתכונתו הנוכחית (13.7 ליתר דיוק).
אני: ומה תפקידך בכוח? מה אתה חוקר?
הוא: יש המון דברים בסיסיים לגבי היקום שאנחנו לא יודעים ולא מבינים. אני חוקר כמה מהדברים האלה. בפרט אני מתעניין בפיסיקה יסודית של חלקיקים תת-גרעיניים – קווארקים, לפטונים, היגס, וכל זה – את יודעת, מרכיבי החומר והאנרגיה הבסיסיים ביותר.
חוץ מזה אני חוקר את מבנה היקום, ממה הוא עשוי, איך הוא נוצר. למשל, מהו החומר האפל?
תצפיות על מסלולי כוכבים בגלקסיה שלנו, ובגלקסיות אחרות, מראות שהכוכבים נעים במסלולים שלא מתאימים לתחזית של חוק הכבידה של ניוטון בהתחשב בכמות החומר שאנחנו רואים בגלקסיה. יש בגדול שתי אפשרויות: או שיש עוד הרבה חומר, שאנחנו פשוט לא רואים (לכן "חומר אפל"), או שחוק הכבידה של ניוטון שגוי. אני חושב שהאפשרות הראשונה כנראה נכונה, בגלל מספר סיבות שלא ניכנס אליהן כאן.
אחת מהן, בכל אופן, היא, שתצפיות בהתנהגות היקום בקנה מידה גדול בהרבה, קנה מידה בו אנחנו מדברים על הגלקסיות כגז של חלקיקים ומנסים לתאר את הדינמיקה הכבידתית של הגז הזה, ובכן גם התצפיות האלה מעידות על נחיצותו של חומר אפל. נראה שחוקי ניוטון (ליתר דיוק, חוקי תורת היחסות הכללית של איינשטיין, ששקולים ברוב המקרים הרלבנטיים לחוקי ניוטון עבור המערכות הפיסיקליות להלן) עובדים מצוין, אם רק מוסיפים קצת חומר אפל. אבל מהו החומר הזה? אני מבלה חלק ניכר מזמני בניסיון לגלות את התשובה.
אני: זה נשמע מעניין, אבל יש עוד סיבות שאתה חוזר הביתה מאוחר?
הוא: חוץ מזה יש עוד בעיות שאני עובד עליהן:
אנטי-חומר בגלקסיה – אני חושב שהצלחנו להבין איך נוצר אנטי-חומר בגלקסיה, זו פיסיקה מרתקת שכוללת פיצוצים בחלל שגורמים להאצת חלקיקים שאח"כ מתנגשים בענני גז בין-כוכבי. בתחום הזה הייתה התקדמות משמעותית לאחרונה וזה די מספק. בכלל אני מתעניין בשאלות שמערבות אסטרופיסיקה וקוסמולוגיה – חקר של כוכבים, כל מיני פיצוצים מגניבים בחלל, וגם מבנה היקום ככלל – ביחד עם פיסיקה יסודית של חלקיקים.
פיסיקה של חלקיקים יסודיים, שנחקרת היום במעבדות מאיצי חלקיקים כמו ב-CERN, ובפרט פיסיקה של חלקיק ההיגס. (למרות ש-CERN היא מעבדת מחקר ניסיוני בעיקרה, העיסוק שלי בתחום הזה, כמו בתחומים האחרים, הוא תיאורטי. כלומר, תפקידי לפצח את סודות היקום באמצעות לוח, גיר, וכמות אדירה של קפה שחור. לפעמים אני מנסה להגיד לנסיונאים מה כדאי להם למדוד ובד"כ הם אומרים לי שאני משוגע ולא מבין כמה זה קשה. אחרי שהם מדדו משהו אני בד"כ מנסה להסביר להם מה משמעות המדידה, מבחינת סודות היקום וכל זה.)
אני: עם החלק של האנטי הזדהיתי וגם עם הקטע החומרני. החיבור ביניהם עוד קצת לא ברור לי. מה בעצם אתם יודעים או לא יודעים?
הוא: הנה כמה שאלות חשובות, שאני עוד לא יודע את התשובה עליהן. אולי איתמר ובני דורו יצליחו לפתור חלק מהבעיות האלה.
- מהו החומר האפל? אנחנו חושבים כיום שיש בערך פי חמישה יותר מסה אגורה ביקום כחומר אפל, לעומת חומר רגיל כמו כוכבים, בננות, ודוגמניות על. אבל מהו החומר האפל הזה, גוד דאמיט?
- למה אנשים מסרבים לוותר על חברים דמיוניים? למה אנשים מסרבים לקבל את העובדה שלא את הכל אנחנו יודעים ושעל מנת להתקדם באמת, צריך לשאול שאלות באמת, ובשביל זה צריך לצאת ולבחון בכנות מה אנחנו לא מבינים? מה זה לכל הרוחות עוזר לי אם חבר דמיוני יודע את התשובה אבל אני לא? אני שונא שמישהו יודע משהו ולא מגלה. זה ממש מעצבן ולא מרגיע אותי בכלל. ברור שיש תשובה, ואם אין, אז שאלת שאלה מקולקלת.
- למה צפיפות האנרגיה האפלה ביקום דומה לצפיפות האנרגיה שאגורה בחומר רגיל כמו כוכבים וגלקסיות (ודוגמניות על ובננות וכו')?
- למה צפיפות האנרגיה שאגורה בחומר אפל דומה לצפיפות האנרגיה שאגורה בחומר רגיל כמו כוכבים וגלקסיות?
- איך מחברים בין תורת היחסות הכללית, שדרכה אנחנו מבינים את כוח הכבידה, למכניקת הקוונטים? שתי התורות – יחסות ומכניקת קוונטים – עובדות מצוין כל אחת במרחב המערכות הפיסיקליות הרלוונטי לה. אבל אנחנו לא יודעים איך לחבר ביניהן לתורה אחת קוהרנטית.
- איפה כל החייזרים האחרים?
- מה איתמר יעשה כשיהיה גדול? האם הוא ירגיש בגדול, שמח? מסופק? ממומש? מרוגש? האם הוא יתקשר לאימא שלו לעתים קרובות מספיק? האם יבוא לבקר בחגים לפעמים?
- מישהו בכלל קרא עד לכאן?
אני: בובי, נשארנו פה רק שנינו… בחייאת תעבור מחר בסופר בשביל החלב ותקנה גם חומר ניקוי אפל למדיח ומארס. שיהיה מה לנשנש מול רוקדים עם כוכבים.
תקשרו, כתבו וצילמו:
הילי ברוק בלום
ד"ר כפיר בלום – חוקר בכיר במכון ויצמן וחבר סגל במחלקה לפיסיקה תיאורטית CERN
קראתי בעניין רב, לעיתים קצת הלכתי לאיבוד, קראתי שוב וצלחתי את המשימה. מרתק. אוהבת אתכם יקירי ואת כל מה שאתם עושים.
אחות וגיסה גאה במיוחד….
תודה דורית יקרה!!!
יואוווו.. שיביא לך כבר ורד ונגמור עם העניין. 🙂
אם בא לכפיר השלמת הכנסה – קייטנת מדעים לאלה שעוד מסוגלים לקלוט ( עודד יובל איתמר ושות). הם עוד ימצאו את הנוסחא שהוא מחפש… ובסוף הוא יוכל לחזור מוקדם הביתה ..
מענין מאד. שאלה: איך יודעים שגלקסיה היא רחוקה? איך יודעים כמה זמן האור טייל עד שהגיע אלינו, בעצם?
אחת הדרכים היא בעזרת הסחה לאדום: אפקט דופלר. ככל שהגלקסיה רחוקה מאתנו יותר, ככה היא מתרחקת מהר יותר. את מהירות ההתרחקות אפשר למדוד כאשר האור שמגיע מהגלקסיה מכיל קווים ספקטרליים, שהם דפוסים ידועים של עוצמת האור כתלות באורך הגל. הדפוסים האלה הם תוצאה של תהליכים פיסיקליים ידועים שאנחנו יכולים לתאר ולמדוד במעבדה. לדוגמה, כאשר אלקטרון באטום המימן עובר מהמסלול המעורר הראשון לרמת היסוד, נפלט בתהליך אור באורך גל קבוע וידוע של 0.121567 מיליוניות המטר. תהליכים כאלה ודומים להם קורים כל הזמן בגלקסיות ולכן הגלקסיות מאירות בשלל אורכי גל שונים. הקווים הספקטרליים באור שמגיע מגלקסיה רחוקה "מוסחים לאדום": כלומר, הדפוס נצפה על ידינו כאן באורך גל גדול יותר מאשר אורך הגל שבו הוא נפלט. כדי לקשר את התופעה הזו לתופעות מוכרות ביומיום, תחשוב על אמבולנס שעובר לידך בנסיעה מהירה: ברגע שהאמבולנס עובר ומתחיל להתרחק, אנחנו שומעים את תדירות הסירנה יורדת — זהו אפקט דופלר בפעולה. עם גלקסיות זה עובד די דומה (רק תחליף קול באור, תוסיף יחסות כללית, וכל זה). אם מדדת את תדירות הסירנה של אמבולנס שתקוע לידך בפקק, ואם אתה יודע את מהירות הקול, אז תוכל בקלות למדוד את מהירות הנסיעה של האמבולנס כשהפקק ישתחרר על ידי מדידה של איך הסירנה נשמעת כשהוא בתנועה. זה מה שאנחנו עושים עם הגלקסיות, אפילו בלי עזרת ישראל כץ.
אוקיי, אז מדדנו מהירות של גלקסיה.
עכשיו חוק ההתרחקות של הגלקסיה מאפשר לנו להפוך את זה למרחק. כיוון שאנחנו יודעים את מהירות האור, ואנחנו כבר יודעים את המרחק, אנחנו יודעים כמה זמן לקח לאור לצלוח את המרחק הזה, וואללה (זה וואללה בצרפתית).
כמובן שפסחתי על כמה נקודות, אחת מהן אפילו די עקרונית, אבל אני מקווה שזה היה מועיל בכל מקרה!
כפיר.
תודה. מעניין.
אני מחזיר בתשובה ללמה התופעה של אמונה בחבר דמיוני כל כך נפוצה: לפי אחת הצאוריות המובילות, מדובר בשריד מהתקופה שהיינו קבוצות משפחתיות קטנות של הומינידים שהתחרו אחת עם השניה על משאבים בסוואנה. באבולוציה של קבוצות שמתחרות כך, יש יתרון סלקטיבי לקבוצות שמתנהגות באמון ושיתוף פעולה בתוך הקבוצה, ובאגרסיביות כלפי קבוצות חיצוניות. זה, למשל, אחד הגורמים להתקבעות התכונה של היכולת לרכוש שפה. ברגע שהוצמאה הדת, היא איפשרה לקבוצות יותר ויותר גדולות להתנהג בשיתוף פעולה תוך קבוצתי, כי היא מעבירה את האמון בין בני משפחה אחת או שבט אחד, גם לפרטים שאינם מכירים אחד את השני אישית, אך יודעים שהם שייכים לקבוצה בעלת ערכים משותפים. זו, לפי התאוריה, אחת הסיבות שבכל דת מעוגנת חזק התפיסה לפיה היא בלבד, הדת הנכונה וכל הדתות האחרות שגויות. ככל שהקוהזיה התוך דתית
והאגרסיה החוץ דתית חזקות יותר, כך יש יתרון סלקטיבי חזק יותר לקבוצה בתחרות עם קבוצות אחרות, פחות מלוכדות.
למה אנשים ממשיכים עם האמונה באלוהים גם היום, ב2017? התשובה שלי היא שאו שהם לא קראו, או שהם לא חשבו (וגם בגלל שלפי אותו עקרון של יתרות סלקטיבי לקבוצות עם קוהזיה תוך-קבוצתית חזקה יותר, אנחנו מחווטים לכך שיהיה לנו כואב להטיל לצאת נגד הקבוצה שגדלנו בה, ולכן הרבה אנשים שנולדו דתיים לא מעלים על דעתם להטיל ספק במה שקבוצת היחוס שלהם מחזיקה כערך חשוב).
"הדפוסים האלה הם תוצאה של תהליכים פיסיקליים ידועים שאנחנו יכולים לתאר ולמדוד במעבדה" –
אם אני מבין נכון, אתה מניח שבגדול התופעות הפיזיקליות שקורות פה (כדוה"א) קורות בכל היקום, ושהרכב החומר פה דומה להרכב בכל היקום. לכן אתה יודע לאיזה ספקטרום לצפות, ולכן אתה יודע בכמה הוא מוסט.
למה זה נכון להניח שהרכב החומרים בכל הגלקסיות זהה?
מעבר לזה, אם זה נכון, למה אין פה חומר אפל כמו בכל שאר היקום?
נ.ב. אם מקבלים את הנחת החומר האפל, האם יכול להיות שההסחה נובעת מהחומר האפל שאנחנו לא ממש יודעים איך הוא מתנהג?
שלום ידידיה! כיף לשמוע ממך.
כן, אני מניח שהספקטרום של אטום המימן, למשל, הוא אותו דבר כאן, בחיפה, על הירח, בשמש, בקצה הגלקסיה, ובגלקסיות רחוקות. למה לעבור דרך כל המקומות הללו, מהרחוק לקרוב? ובכן, זה שאטומי מימן בג'נבה ובחיפה מתנהגים אותו דבר, לא יפתיע אף אחד: זה לא יפתיע אף אחד בגלל שכמובן העובדה הזו נבדקה באופן נסיוני במיליון ואחת דרכים שונות, על ידי כל אחד מאתנו בעצם. טלביזיות ומכשירי מיקרוגל וטלפונים עובדים אותו דבר כאן ובחיפה וכולנו למדנו את זה על בשרנו (שים בצד לרגע את שירות הלקוחות). במילים אחרות, למדנו על בשרנו שחוקי הפיסיקה הבסיסיים, ואבני הבניין הבסיסיות כמו אטומים ומולקולות, מתנהגים באותו אופן בלי תלות במקום שבו אנו מנהלים את הניסוי.
(למקצוענים: אנחנו מבינים היום שאי-התלות הזו של חוקי הפיסיקה במקום שבו הניסוי נערך, היא מרכיב יסוד בהתנהגות העולם. בניסוח דיפרנציאלי, חוק הטבע הזה שקול במובן מתמטי מדויק לחוק שימור התנע.)
ובכן, אחרי שהשתכנענו — בעקבות שורה ארוכה של ניסויים — שחוקי הפיסיקה בכלל והספקטרום של אטום המימן בפרט מתנהגים אותו דבר בג'נבה ובחיפה, זו לא קפיצה מחשבתית גדולה לנחש שהם יתנהגו אותו דבר כאן ובירח. ובאמת, גם חוקי הפיסיקה על הירח נבדקו בקפדנות בשורה ארוכה של ניסויים וכן, הכל עובד יפה. (הירח, מסתבר, לא עשוי מגבינת עיזים.)
בדקנו את זה בדרכים רבות ושונות גם עבור השמש. בדקנו את זה בדרכים רבות ושונות גם עבור כוכבים אחרים ועצמים אחרים בגלקסיה, מרחק של עשרות אלפי שנות אור מכאן.
לכן נראה סביר להניח שכלום לא משתנה בגלקסיות אחרות: למה שנהיה מיוחדים? אנחנו לא רואים שום אינדיקציה תצפיתית שמעידה שאנחנו מיוחדים באיזשהו מובן שהוא. למעשה, הגלקסיה שלנו דומה, בכל אמת מידה ידועה, למיליוני גלקסיות אחרות ביקום, ממש כמו שהשמש שלנו דומה למיליארדי שמשות אחרות בגלקסיה.
עוד קצת לגבי ההסחה לאדום: לא הדגשתי את זה קודם, אבל חשוב לדעת שההסחה לאדום וחוק ההתרחקות של הגלקסיות הם אפקטים כמותיים מדוייקים שניתנים לחישוב מפורט ולמדידה. הדיון הוא, כיום, לא בגדר דיון איכותי פילוסופי גרידא, אלא מדע מדוייק. למשל, בסקר הגלקסיות "סלואן" ( http://www.sdss.org ) נאספו נתונים על הספקטרום של מאות אלפים של גלקסיות במרחקים שונים, החל בגלקסיות שכנות שלנו (כלומר כמה מיליוני שנות אור מכאן) ועד גלקסיות במרחק של מיליארדי שנות אור. בין הגלקסיות האלה יש המון סוגים שונים, כולל גלקסיות דיסקה ספירליות, שדומות בכל, כמו שאמרתי קודם, לשביל החלב שלנו; גלקסיות אליפטיות ענקיות שנראות אחרת לגמרי; ועוד כל מיני יצורים אסטרופיסיקליים מוזרים ונפלאים בגדלים, צורות, וצבעים שונים (דוגמאות מטלסקופ החלל של האבל: https://www.spacetelescope.org/images/archive/category/galaxies/ ).
כולם עוקבים כמו טטלה אחרי אותו חוק בסיסי של התרחקות והסחה לאדום.
לגבי חומר אפל: אם ההשערה בדבר קיום חומר אפל, נכונה, אז יש כאן חומר אפל כמו בכל מקום אחר ביקום. למעשה החישובים שלנו מאפשרים לדעת בקירוב כמה חומר אפל יש, ספציפית, בנישה הקטנה שלנו באמצע הדרך למרכז הגלקסיה: באיזור הכללי של מערכת השמש יש כמות חומר אפל ששקולה בערך לשליש מהמסה של אטום מימן אחד, בכל סמ"ק. צפיפות המסה הקטנה הזו היא מה שנדרש ע"מ להתאים בין כח המשיכה של הגלקסיה, שנשלט ע"י סה"כ החומר הרגיל (כוכבים, גז, בננות, וכל זה) והחומר האפל ביחד, לבין מסלולי הכוכבים בגלקסיה.
לגבי ההסחה לאדום, והאם היא נובעת מחומר אפל: יש מעט מאוד מקום "לזייף" את ההסחה לאדום שאנחנו רואים באמצעות החומר האפל עצמו. ההיפך הוא הנכון: אוסף גדול של תצפיות וחישובים שמתאימים זה לזה, מטיל אילוצים רבים על התכונות שניתן לייחס לחומר אפל. מכאן, למשל, הוא נקרא "חומר אפל": אם חומר אפל היה פולט או מחזיר קרינה באופן משמעותי, זה היה משפיע על הדינמיקה של שלל מערכות פיסיקליות והיינו רואים את זה, מכאן אנחנו יודעים שהאינטראקציה בין קרינה לבין חומר אפל היא חלשה מאוד, אם לא אפסית. כלומר, אנחנו יודעים המון על מה חומר אפל לא יכול לעשות — יודעים "מה הוא לא".
אבל מה הוא כן, לכל הרוחות, אנחנו עדיין ממש לא יודעים, ויש מקום להפתעות.
מקווה שנהנית. אם כן, ספר לחבריך, אם לא, ספר לאשתי.
ניסיתי לתמצת את התשובה אבל ברור שעיגלתי פינות בגודל של דיזנגוף סנטר ומאוד יכול להיות שלך ובטח גם לאחרים זה לא מספיק. תרגיש חפשי לשאול או לבקש דוגמאות קונקרטיות לכל נקודה שמתחשק לך לבחון עוד 🙂
קראתי, נהנתי, גיליתי שהרבה אני יודע (וכמובן לא יודע כלום). את נשואה לאיינשטיין!
תודה אילן. איינשטיין איננשטיין אבל שיביא הביתה ביצים וקוטג'.
ככל שאני מתרחקת מהפוסט אני מאבדת ריכוז וההבנה פחות מנצנצת עד שנופלת עליה חשיכה תמידית.
בקריאה שניה אני מגלה שאת שנונה כפיר הוא כנראה סופר אדם איתמר בשלב זה כמו שאבא אומר "מדען כיס" והמון חמוד.
ולך יש יום הולדת אז מזל טוב וברכות בהמשך וחגיגות בשבוע הבא בישראל הבנויה.
פוסט מאלף ומעלף.
מרתק! לא הבנתי כלום אז קראתי שוב והבנתי(נראה לי…) מבקשת סיור במרכז המחקר.
תמשיכי לעדכן הילוש.
כיף לקרוא❤
וואוו זה היה מרתק, לפחות החלקים שהצלחתי להבין… יום הולדת שמח מותק ❤
חומר אפל מעניין מאוד כתבתם
פשיייי…..לא הבנתי כלום….אקח רגע רטלין ואנסה להתרכז…. נשיקות ודש לכפיר הגאון ולאיתמר המלך ולכל הילקוש יומולדת שמייח . נחגוג בשבוע הבא….נשיקות
איזה פוסט מקסים בבלוג מקסים. מזל שרחל שיתפה.
למי שממש רוצה לקרוא עוד על חומר אפל ממליצה על טרילוגיית ה"חומרי האפלים" של פיליפ פולמן (ספרי פנטזיה מקסימים ללא קשר למציאות הנחקרת 🙂 )
"תפקידי לפצח את סודות היקום באמצעות לוח, גיר, וכמות אדירה של קפה שחור", "ברור שיש תשובה, ואם אין, אז שאלת שאלה מקולקלת". ציטוטי על! כתבה מרתקת, תודה לכם שלא ריחמתם עלינו ועל ילדי גן היקום. או שכן וזה בכלל נורא לייט (:
הילי עם כישורי הכתיבה וכפיר שממריא לאי שם, שילוב מנצח?
ניסיתי, באמת ניסיתי להבין מה כתוב ובסוף חשבתי לעצמי – מספיק שכפיר וחבריו מבינים מה הם עושים, אני לא חייבת.
מזל טוב להילי ברכות ?
מחכה לפוסטים שלך הם נהדרים?
תודה כרמי, חג שמח ונתראה בקרוב!
לדעתי כפיר ועוד גג 40 אנשים בגלקסיה הם היחידים שמבינים על מה מדובר פה וזה מה שמגניב, כי אין מי שיסתור אותם.
אני לעומת זאת מבינה איזו סופגנית רולדין יותר טעימה מהשניה ולמה.
מזל טוב ברוקית חכמה ומגניבה! וד״ש לכפיר החתיך והחכם מדי
הפי הנוקה!
תגידי מה עשית כדי לשכנע אותו להופיע כאן??? זה מאלף. כוכבים כולכם.
הבטחתי להוריד לו את הירח.
איזה גאונים יש לנו גאה בכם תמשיכו כך
הילוש מזל טוב ליום הולדתך החגיגה בבית
אוהבת אתכם שפרה
מעולה!!!
סעיף 8 קורע !
חומר אפל משובח!
בלוג מעולה פשוט כיף לקרוא ולהנות.חג שמח
תודה עמוס. חג שמח!
תודה. זה כתוב נהדר, ואיזה זוגיות חמודה 🙂
שאלות 3 ו-4 בסוף – זהות בעצם, או שזה רק אני שלא מבין?
איזה כייף לי שמצאתי את הבלוג שלך ואת הראיון עם כפיר. אמנם לא התראנו כבר יותר מעשר שנים אבל הוא נראה בדיוק אותו דבר, וחוש ההומור נשאר כמו שזכרתי…
נהדר. ברור. בין העיניים, כמו שצריך – 🙂 תודה רבה
עונג צרוף. אוהב חומר אפל. אוהב אתכם. היכן אתם על פלנטה ארץ? רוצה לבוא לבקר.. יש לי מאיץ חלקיקים שישגר אותי ישירות אליכם