טיול טאפסים

השארנו את ז׳נבה הקרה והאפרורית מאחור ויצאנו לסופשבוע משפחתי בברצלונה החמימה. מהרגע הראשון הרגשתי בבית.
אגדה משפחתית מספרת, שאבות אבותיי נדדו למזרח אירופה בעקבות גירוש ספרד והשתקעו ברוסיה. סופשבוע קצר ברובע הגותי בברצלונה ממנו גורשו היהודים, הביא אותי למסקנה, שעל פי השתלבותי הטבעית בסביבה, אכן מגיעה לי רנטה קטלונית. מבחינתי הם מוזמנים להעביר לי את הפיצוי איך שנוח להם:

במנות קטנות ומדויקות עם אנשובי, בפרוסות חמון פרוסות לתשלומים דקים או/ו בשוברי קנייה לזארה ומנגו. אני לא אהיה קטנונית איתם, אם מתחשק להם גם לקרוא רחוב או איזה שוק על שמי, "לה-ברוקריה" במקום "לה-בוקריה" נשמע לי אחלה.

אז אחרי שסגרנו את הפינה ההיסטורית, אפשר להתקדם. בפוסט הזה אין לי יומרות להגיש לכם את רשימת עשרת הברים והבר-צלונות הכי חמים בעיר, למרות שדייגו, חבר שלנו מברצלונה, צייד אותנו ברשימות מפוארות שנשמח להעביר לכם, אם תבטיחו לשמור עליהן בדיסקרטיות ולהתפעל מהעובדה שיש לנו חברים מברצלונה שקוראים להם דייגו.

גם לא אגיש לכם סיכום של עשר האטרקציות המומלצות למשפחות עם ילדים, שאימא שלהם שתתה יותר מידי סנגרייה בבר היחיד שלא מופיע ברשימה של דייגו, אבל ממש קרוב למלון ומצטלם מיליון יורו.

גם לא אביא כאן מצעד לוהט של הקתדרלות הכי מרשימות בעיר, שהגעתם אליהן בדיוק כשהילד חייב קקי,

או של החנויות עם הסיילים הכי שווים, שתוכלו לעמוד בהן בתור לקופה שעה וחצי.

ובטח לא אמנה כאן את חמשת המוזיאונים שהכי כדאי לפספס, אם נתפס לכם הגב ערב קודם במצעד "שלושת המלכים",

שכל העולם הנוצרי שמע עליהם, ורק כמה נינים יהודיים של מגורשי ספרד לא היו מודעים לקיומו ונקלעו אליו במקרה.

אם שאלתם, מדובר אגב בתהלוכה קסומה עם תלבושות יצירתיות, מוסיקה מצוינת ואוירה תוססת, (מילה שרק מדריכי תיירים מהאייטיז עדיין משתמשים בה),

שבכל שנה, בערב ה-5 בינואר, צועדת ברחובות העיר ומסמלת את סיפור "השליחים": מלכיאור, גאספר ובלתזר, שהגיעו מן המזרח אל הרפת שבה נולד ישו בבית לחם, כדי להעניק לו מתנות ולהביא את בשורת הולדת המשיח לעולם כולו.

על פי המסורת הנוצרית, מגיעים המלכים בלילה הזה ומשאירים מתנות לכל הילדים, ולכן לכל אורך המצעד, הילדים מנפנפים במכתבים עם פירוט רשימת הדרישות שלהם. אני מניחה שהקדוש סוני פלייסטיישן מגשים בעיקר את המשאלות של הילדים שאבא שלהם לא נגר.

אני אגב הזמנתי בפתק שלי מאהב לטיני מקומי

פלוס רוקסטאר מהאיחוד האירופאי בטיול אחרי צבא,

אבל בגלל טעות במשלוח, קיבלתי ספרדי כפול.

נחזור לעניינינו. בפוסט הזה כפי שהזהרתי, לא תקבלו רשימת המלצות, כי המלצות זה לחלשים ולאנשים עם ווי.פיי ובטריה בטלפון, שיכולים לקרוא את המיילים מדייגו כשהם יוצאים מהמלון, ולכן, במקום זה, אגיש לכם "טיול טאפסים". שבמילים אחרות זה "ברצלונה בצלוחיות קטנטנות עם טעמים וצבעים שדגמתי ברחבי העיר בביסים קטנים".

כמו למשל הצלוחיות הקטנות של הזוגות המתקתקים…

או גרפיטי פוליטי בצלחת עם מסרים בועטים…

מנות קטנות של סרטים מצוירים על קירות…

ותופסת חתול ועכבר בסמטאות ובכיכרות.

תפסתי גם טאפאסיות אצל גאודי, שלא אכלו גאודה מהבוקר, כדי לצאת מהממות בתמונה…

וכמה טאפסים על המגרש ב-30 מיליון יורו לעונה.

ועוד אחד או שניים שהשתלבו בתפאורה,

ולסיום, טאפסית מתלהבת באדום (בתקווה שאף שור לא יגיח מאחור בדהרה…)

טעמה כתבה וצילמה: הילי ברוק בלום.

ברוקית בברצלונה