אסקלד… 40 שנה חייתי מצוין בלי המושג הזה בלכסיקון שלי ופתאום, בלי שום הכנה מוקדמת, מצאתי את עצמי רודפת אחריו בכל העיר עם למפיון וחרב, כדי לחגוג אותו כמיטב המסורת המקומית.
אסקלד – הילי, הילי – אסקלד, נעים מאד!
לכל מי שלא גדל על ברכיה של אם ז'נבאית (ובהנחה שגם אם גדלתם, היא לא נתנה לכם לשבת על ברכיה כדי לא לעשות לה רכבת בגרביון), הנה כמה עובדות על 'אסקלד'.
אסקלד הוא חג ז'נבאי המציין את ניסיון כיבוש העיר על ידי הדוכס צ'ארלס עימנואל מסבוי בשנת 1602.
בלילה שבין ה-11 ל-12 בדצמבר, טיפסו חיילי הדוכס על סולמות העיר העתיקה במטרה לכבוש אותה ולהפוך אותה לבירת ארצם, אך התגלו מבעוד מועד.
לאחר קרב גורשו בבושת פנים והעיר ז'נבה צהלה ושמחה.
המילה 'אסקלד' בצרפתית פירושה "טיפוס" והיא מציינת את טיפוס חיילי הדוכס על החומות. האגדה המקומית מספרת, שכאשר חיילי הדוכס עמדו למרגלות העיר, אישה ז'נבאית קשישה לקחה את קדירת מרק הירקות שבישלה, השליכה אותה על ראשי החיילים ההמומים ותודות לתושייתה, ניצלה העיר.
אין ספק שהסיפור הזה מצוץ מהאצבע, כי הסיכוי שאישה מקומית תבשל לעצמה מרק אם היא לא הנני המכסיקנית או מהגרת עבודה ממולדובה שואף לאפס, אבל הוא מצוין לקידום מכירת מרצ'נדייז של סירי שוקולד ומילוי תקופת בין המצרים של חלונות הראווה מבלאק פריידיי עד הכריסטמס.
ואכן, בכל שנה נמכרים בעיר עשרות סירי שוקולד לזכר סיר המרק המפורסם במחירים מופקעים ומנופצים בטקסים חגיגיים. בנוסף, נוהגים להכין את מרק הירקות הידוע ולמכור אותו בדוכנים ברחבי העיר במהלך החג.
וזה עוד לא הכל, בתחילת דצמבר מתקיים בז'נבה מרוץ האסקלד המפורסם וכל העיר יוצאת למרתון ריצה חגיגי, שלא תמצאו תיעוד שלו אצלי בבלוג, כי כפי שלימדה אותי מסורת חגי ישראל, בחגים אוכלים ולא רצים.
במשך כל ימי האסקלד מתקיימים אירועים חגיגיים בעיר העתיקה, בבתי הספר ובפארקים, ומתבצעות הדגמות חיות בירי בתותחים וברובים עתיקים. השוויצרים הניטרליים ומוכי השלום והשלווה, זוכים לכמה רגעי חסד מתוקים ומנחמים של אקשן, טודו בום בום בום ומלחמה.
בנוסף לאירועי התרבות, הקונצרטים והטקסים, בני הנוער מתחפשים, רוקדים ודופקים את הראש עד דלא ידע עם אלכוהול וגראס (חוקי. הכל פה חוקי, גם הלבנת הון), ככל הנראה לזכר החיילים שדפקו את הראש בחומה, כשגילו שהסבתא הנחושה לא העבירה אותם סלקציה למסיבה הכי טובה בעיר, ובסך הכל מדובר בחג שממש מזכיר את פורים עם נגיעות קצף של יום העצמאות, רק בלי האיום האיראני ופרג בין השיניים.
אסקלד שמח!
אסקלד 2019 – האירועים המרכזיים יתקיימו בסופשבוע 6-8 בדצמבר 2019 בעיר העתיקה ובפארק דה בסטיון.
כתבה, חגגה, צילמה והזמינה אמבולנס לילדה שיכורה בפארק: הילי ברוק בלום.
מלונות מומלצים בז'נבה:
HOTEL BEAU RIVAGE GENEVA – https://bit.ly/32dSTIL
LES ARMURES – https://bit.ly/2UiKQrj
N’VY MANOTEL – https://bit.ly/2Hzl3WR
AUTEUIL MANOTEL – https://bit.ly/2HyQ7WP
FRASER SUITES GENEVA – SERVICED APARTMENTS – https://bit.ly/2UlTTYO
HOTEL MONTANA – https://bit.ly/2Znwqfv
אלופה. אפילו השיווצרים לא כותבים כל כל יפה על החג שלהם. ממש עושה חשק לצאת לעיר. את התמונות מהריצה לצערי אני יכולה לספק. הקרבתי שתי אצבעות שקפאו בתמורה לצילום כמה תמונות.
הילי, את גאון, מהכתיבה והתמונות הכל פשוט מושלם?
תודה
אני נהנת לקרוא אותך
איזה כיף לשמוע שאהבת! יאללה, מוזמנת להירשם ולקבל את הפוסטים ישר למייל!
הי הילי. מקסים ומצחיק כרגיל. תמונות מהממות וגם הכתיבה כמובן, יפה וטעימה.
אחחחח הכתיבה…והתמונות! איזה כיף איתך ❤❤❤
שלום לך הילי,
לצערי נחספתי לבלוג שלך רק היום תוך שיטוט אחרי סיפור טיול. בתגובות לא מצאתי אף גבר שיחמיא לכתיבתך, לתיאורייך הנפלאים.
אם אכן אני צודק אשמח להיות הראשון בתקווה שיבואו רבים אחרי.
כתיבתך רכה ונעימה, תיאורייך טובים להפליא ונותנים הרגשה שאני המטייל.
אגב, בחלק מהמקומות המתוארים טיילתי ואת מדייקת .
המשיכי כך!
תודה
איציק
משהו…
איזה פוסט מדהים והתמונות פשוט מרהיבות. נהניתי מכל רגע של קריאה. המון תודה:)
אוהבת את הכתיבה הקולחת והמשעשעת שלך, הילי.
גם בהולנד יש חגיגות כאלה בערים שונות לרוב לרגל ניצחון על האויב הספרדי במלחמת שמונים השנה. כאן מפרידים בין זה לבין הקרנבל שהוא הזמן לתחפושות ושתייה ללא מעצורים, אבל סך הכל די דומה. אלא מה, שנראה לי שבצרפתית הכל נחגג קצת יותר טוב, לא?
שואלת את עצמי אם גם הז'נבים לוקחים את עצמם ככה בקלות?!
איזה פוסט שנון, אהבתי!
אז הנה, עכשיו אנחנו יודעים שגם בג'נבה יש פורים וסיפורים מצוצים מהאצבע. למה רק אצלנו יש כד שמן שהספיק לשבוע?? זה כיף שיש חג כזה, שכולם מתחפשים, שוכחים מטרדות היום יום ולוגמים מרק חם וטעים 🙂
הרגת, הילי! מדליקים השוייצרים שלך. אצלנו מתחפשים באיזה תירוץ לא ברור במרץ, ממש קופי פייסט מפורים. אין ספק שהמרק והשוקולד לוקחים בענק את הררי החמון.
צחקתי עד ד'לא ידע ?
הומור משובח, כתיבה קולחת וצילומים נהדרים – ישמחו לבב אנוש.
בקיצור – תענוג. תודה!
איזה פוסט כייפי, מצחיק ושנון , נהנתי רשמתי לעצמי – תודה !!
אני כל פעם מופתעת מחדש מעוד חג הזוי שנחגג לו בפינה כלשהי באירופה (כאילו לא מספיקים החגים אצלינו?). תמיד מעלים חיוך…
אוי, כמה צחקתי. נפלא האסקלד הזה. לא אשכח אותו. ומה זה חשוב אם היתה זו סבתא נחושה או מספר סיפורים מבריק, העיקר שחוגגים.