שיחות על נובי גוד, הגירה וגעגוע עם היוצרת וכוכבת הרשת קסניה סובה
חלק גדול מזיכרונות הילדות שאנו נושאים עמנו קשורים בחגים. נסו לדמיין את עצמכם בארץ חדשה, מוחקים מלוח השנה שלכם בטוש שחור שמונה ימים מוארים של חנוכה או מעלימים לפתע את ראש השנה, ותבינו את מנוע הלאדה שמניע את קסניה סובה להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב לנובי גוד – ערב ראש השנה הרוסי האזרחי את הכבוד המגיע לו.
פריים שעוצב על ידי קסניה בפלסטלינה
"שנת 2001 הייתה השנה האחרונה בחיי שבה חגגתי נובי גוד אמיתי", מספרת קסניה. "התחלתי ללמוד בכיתת עולים ולקראת הנובי גוד העמדנו בכיתה עץ אשוח קטן. אני זוכרת שהמנהל הופיע פתאום בכיתה ודרש שנוציא את העץ, כי זה מנהג של זרים. המילים שלו פגעו בנו ולא הבנו למה מתייחסים בצורה כזו למסורת שלנו. מבחינתי נובי גוד היה עד אותו יום חג של יהודים בדיוק כמו חנוכה". החוויה הזו נצרבה בזיכרונה של קסניה כנקודת המפנה, שבה הבינה שכדי להשתלב בחברה הישראלית ולא להצטייר כזרה, היא חייבת להיפרד מהעולם ממנו באה.
מה הניע אותך להחזיר את החג לתודעה?
"הבוס שלי במשרד הגיע יום אחד ושאל אותי אם אני מגיעה לעבודה ב-1.1 ועניתי לו שכן. הוא שאל אם אני לא חוגגת את החג הזה של הרוסים, "מוזרים הרוסים האלה עם החגים שלהם"… "מוזרים" עניתי לו ואז הבנתי שהגיע הזמן לספר לעם ישראל מה זה נובי גוד. ניגשתי למלאכה ותוך עשרה ימים יצרתי בכוחות עצמי סרטון בפלסטלינה המספר את סיפור החג." הסרטון זכה לצפיות רבות.
סרטון "נובי גוד" שיצרה קסניה סובה בפלסטלינה בטכניקת סטופ מושן
את קסניה, קסניוש, כפרושקה או כפי שהיא מגדירה את עצמה 'רוסייה ים תיכונית' הכרתי בעת עבודתי במשרד פרסום, כשהוטל עלינו לנהל זוגיות קצרה של קופי וארט. מהרגע הראשון היה לי ברור שמדובר בבחורה עם נפש של אמנית, שאם כולאים אותה בין ארבעה קירות מתשע עד שש, זה עלול לגרום לה לשפשופים בכנפיים.
קסניה, בת להורים שחקני תיאטרון ברוסיה, ילידת מוסקבה עלתה לישראל בשנת 2001 וגדלה בפתח תקווה. היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון, ארטדירקטורית במשרד פרסום ביום ואמנית ויוצרת בלילה.
בשנים האחרונות היא מנהלת את עמוד הפייסבוק המצליח (עם 30 אלף עוקבים!) 'רוסייה ים תיכונית', בו היא מעלה סרטונים משעשעים, המציגים את בת הכלאיים הישראלית המחברת בין מזרח ומערב, בין בת-ים למוסקבה, בין התרבות הרוסית הממשיכה להתקיים בפריפריה, לתרבות המזרחית החיה בלב המיינסטרים הישראלי. בעקבות זאת אף הייתה מועמדת לאנשי השנה של ערוץ 9, הציגה במוזיאון ארץ ישראל ובפסטיבל הצילום הבינלאומי.
רוסייה ים תיכונית
בקליפים שלה היא עושה כבוד לזמר הים תיכוני ששמעה בשכונה במבטא רוסי שהביאה מהבית, משלבת בהומור מנהגים מאימא רוסיה עם סלנג עממי ויוצרת שעטנז משעשע בין שיק של בבושקה לשוק לבנטיני.
סרטון "חורף ים תיכוני"
קליפ "יאללה התחלנו"
ללא ספק, מדובר בתופעה תרבותית המרתקת סוציולוגים, מעוררת טוקבקיסטים גזענים (להם הקדישה סרטון שהפך לויראלי ונכנס לתכנית חינוכית נגד בריונות ברשת בבתי הספר) ומסקרנת אנשים ובלוגריות עם חיבה לקסניוש.
איורים: קסניה סובה
אז קסניוש, בואי נחזור לנובי גוד. למה הוא כל כך משמעותי עבורך ומה פירוש השם?
"נובי זה חדש וגוד זו שנה. נובי גוד הוא אולי אחד החגים הקרובים לליבי. בכל שנה בלילה שבין ה-31.12 ל-1.1 חוגגים את ליל השנה החדשה האזרחית ברוסיה. האווירה מאד מזכירה את הכריסטמס שאתם מכירים מהסרטים, אבל לא מדובר בחג דתי, אלא בחג מאד משפחתי שמזכיר לי את הבית, המשפחה והילדות ובמשך כמה שנים טובות התגעגעתי אליו".
קסניה עם דאד מורוז
גם היהודים היו שותפים לחגיגה?
"לאורך תקופת המשטר הקומוניסטי בו טושטשו כל הסממנים הדתיים, דווקא מסורת חג הנובי גוד התקבלה כפשרה והשלטון הבין שהעם זקוק לפולקלור ולאווירה החגיגית. נובי גוד היה החג הלא קומוניסטי היחיד שקיבל מעמד רשמי בברה"מ והוא צוין בהרמת כוסית שמפנייה, קישוטים של עצי יולקה (אשוחים) וימי חופש משפחתיים. גם אנחנו, "הז'ידים" חגגנו נובי גוד"!
ידעת שאת ילדה יהודייה?
"כשהייתי בת 10, באתי לסבתא ושאלתי אותה: "סבתא מה זה ז׳יד?" סבתא ענתה לי שזו מילה לא טובה, זו קללה. אז שאלתי אותה: "אבל מה היא אומרת? ומי הם היהודים?" וסבתא התלבטה קצת וענתה: "נו, למשל אני וסבא שלך…" וכך למעשה גיליתי שאני שייכת לעם הזה, אבל לא ממש הבנתי מה עושים עם המידע הזה ואיך אוכלים אותו".
קסניה בילדותה ברוסיה
אז אם אנחנו כבר מדברות על אוכל, מה אוכלים בנובי גוד?
"השמפנייה זורמת כל הלילה והשולחן מתמלא במאכלים רוסיים טיפוסיים, כמו: "סלט שובה" – שהסוכנים החשאיים על אדמת רוסיה מספרים שבתרגום חופשי הוא מכונה "הרינג במעיל פרווה" ונראה כמו עוגה שיצאה משליטה המכילה דג הרינג, ירקות מבושלים ומעטפת סלק ומיונז, מגרה, לא? וגם: "חולודייז" (רגל קרושה), סלט אוליבייה (סלט תפ"א בגרסה רוסית), בליני עם איקרה ועוד מטעמים מהמטבח הרוסי, שכדי לטעום אותם תצטרכי להתארח אצל חברים רוסיים".
פריים שעוצב על ידי קסניה בפלסטלינה
יש מנהגים מיוחדים שאופייניים לחג?
"המוטו הוא, שהאופן שבו אנחנו מתחילים את השנה, כך היא תראה בהמשך! לכן מקבלים אותה יפה…
נהוג גם להתחיל את הספירה לאחור 12 שניות לפני חצות (בשונה מהסילבסטר) ותוך 12 השניות האלה צריך להספיק גם לכתוב את המשאלה שלך על פתק, גם להבעיר אותה באש, גם לזרוק אותה אל תוך כוס השמפניה וגם לרוקן את הכוסית אל קרבך. אם הצלחת, יש לך סיכויי הצלחה של 99% שהמשאלה תתגשם… אני אישית לא ניסיתי את זה, אבל מוזמנים לנסות!
וכמובן, בחצות כולם מחלקים מתנות מתחת לעץ המקושט ומקבלים מתנות מדאד מורוז (סבא כפור, הלא הוא סנטה קלאוס בגרסה הרוסית)".
יש לך איזה זיכרון ילדות מיוחד מנובי גוד?
"כשהייתי קטנה האמנתי כמו כל הילדים בדאד מורוז, שהגיע בכל שנה. אני שרתי לו או סיפרתי סיפורים שהכנתי לכבודו מראש והוא בתמורה נתן מתנות. אבל אז, כשקצת גדלתי, שמתי לב שבכל פעם שדאד מורוז מגיע, אבא שלי נעלם באופן מסתורי. באחד מערבי נובי גוד שאלתי איפה אבא וכולם אמרו שהוא התעייף והלך לישון. כשדאד מורוז הגיע, הוא נראה לי מוכר וכשהתכופף לשאול מה שלומי, משכתי לו בזקן המודבק, קראתי באכזבה רבה "זה אבא…" ופרצתי בבכי. דאד מורוז היה נבוך וניסה לשכנע אותי שהוא לא מבין במה מדובר ולמרות שההסברים שלו לא היו משכנעים במיוחד, סיימתי לדקלם לו את החרוזים שהכנתי לכבודו וקיבלתי את המתנות כמו בכל שנה. בשנה שלאחר מכן וגם בכל השנים שאחרי, הוא כבר לא בא לבקר אותי יותר בנובי גוד. אני מאמינה שזה בגלל שהוא נעלב ממני".
הזיכרון הזה הוא ההשראה לסרטון הפלסטלינה החדש והמקסים שיצרה קסניה בטכניקת סטופ מושן, שכל כולו געגוע לדאד מורוז ולאביה שעזב את המשפחה.
אתם מוזמנים לצפות בו בהקרנת בכורה בלעדית אצלנו בבלוג!
סרטון "חג שמח!" שיצרה קסניה בפלסטלינה בטכניקת סטופ מושן
האם נובי גוד כאן כדי להישאר?
האם נובי גוד יהפוך בעתיד למסורת חוצת עדות בישראל כמו חגיגות המימונה? ימים יגידו. בכל מקרה, כאמנית וכיוצרת, קסניה כבר במקום חדש והשבוע היא החליטה להיפרד מקמפיין נובי גוד בטקס אשכבה מחתרתי ולהשאיר אותו לטיפול המיינסטרים.
הזמנה לתערוכה
שתהיה לכולנו שנה טובה או "סנובים גודום" כמו שאומרים ברוסית!
ולמי שמעוניין, מצורפים לינקים לעמודי הפייסבוק של קסניה:
רוסייה ים תיכונית: https://www.facebook.com/russiayamtihonit/
ושל היצירה: https://www.facebook.com/
שאלה וכתבה באהבה: הילי ברוק בלום.
מרתק!
תודה אורלי יקרה
הילושקה קראתי בשקיקה.
נועה שלי לומדת על הנובי גוד מחבריה לכיתה, שרבים מהם חוגגים יותר בפתיחות מבעבר
הי רחלי, משמח לשמוע!
נפלא ומעניין גם יחד! כבוד, הילי, על הכתיבה המעניינת ! נהניתי מאד מהסרטון על החורף הים תיכוני ובכלל קסניה גדולה! סוף סוף הבנתי מה זה הנובי גוד הזה
תודה יעל, סנובים גודום וחג שמח!
היא מצחיקה ומוכשרת הקסניה הזאת חזק מאוד הסרטון עם "השלג"!
היום ידוע שאסור לנתק את הילדים העולים ובכלל עולים מארצות אחרות מההיסטוריה והתרבות שממנה הם באים. זה לא מכבד וגם ברגע שמתנקים אותם מכח זה, זה חוזר בהמשך חיהם כרצון לחזור לאותה תרבות באופן כזה או אחר.
אני בעד חגיגות הנובי גוד בישראל ואני בעד שימור המנהגים הקשורים אליו. זה לא בסדר שחג המימונה נחגג ומקבלים אותו באהבה ואת הנובי גוד מסרבים לקבל. מזל שבשנים האחרונות מתחילים לשנות את הדעה לגביו ואנשים יקבלו זה את זה והעולם יהיה קצת יותר קרוב לשלום וחוזר גזענות (בחלום הורוד שךי כמובן אבל מותר לדמיין).
וחוץ מזה, לא ממש הבנתי אם האבא עבר לישראל יחד עם קסניה או שהוא נשאר ברוסיה ולכן היא מתגעגעת… הוריה גרושים או שסתם הם גרים רחוק אחד מהשני? קרה משהו אחר? לא שזה ענייני אבל זה מעניין ואם זה לא סוד אז אשמח לתגובה בחזרה חחח
בהצלחה בהמשך קסניה!! מעריצה ומעריכה אותך! כתבה נהדרת!
ועוד לא התחלת לספר על נובי סטארי גוד….
מנישואין ממושכים לרוסיה, ומבילוי תקופות ארוכות ברוסיה, אני יודע שהדברים נכונים. נובי גוד הוא אכן חג משפחתי שבו מתכנסים בני המשפחה סביב שולחן החג הרוסי. החגיגה נמשכת כשבוע ומתחילה עוד לפני החג. בתקופה הזו הכל ברוסיה מושבת. מאחר ומדובר בחורף ניתן לראות בככרות הערים מבני קרח יפהפיים מוארים בשלל צבעים, מגלשות קרח לילדים וכו' שנעשו בידי אומנים וכמובן יולקות גדולות מקושטות ומוארות. חמותי חוגגת בימים אלה נובי גוד ביקטרינבורג. אם צריך לבחור בין מימונה לנובי גוד אני מעדיף נובי גוד. שיהיה לכולם с нови год
מקסים! תודה
מעניין 🙂